כמה נקודות חשובות:
– הפוסט עוסק בסקירה של חיסוני mRNA, מנגנוני פעולתם והשפעות פוטנציאליות על הבריאות.
– זהו הפוסט המורכב ביותר שכתבתי, מכל הבחינות, שמטרתו להחזיר אייג'נסי (agency) לכם הקוראים. אייג'נסי /ריבונות עצמית /בחירה חופשית הן היכולת לפעול באופן עצמאי שלא בכפוף לתכתיבים חיצוניים. יכולת זו תלויה 100% במודעות, והמטרה העיקרית של הפוסט היא להעלות מודעות ובכך להחזיר לכם ריבונות עצמית ובחירה חופשית.
– זהו החלק שלי, מקווה שתמצאו מהו החלק שלכם.
בשנים האחרונות התחלתי להתעורר, בין היתר לעובדה שהתהליך המדעי, שבעזרתו האנושות צוברת ידע בכל התחומים ומתקדמת, שבתאוריה אמור לזרום ולצמוח בצורה חופשית ובלתי תלויה, לא חף מהטיות מכוונות ולא מכוונות. מסתבר שיש במדע, כפי שהוא מתנהל היום, מאפיינים של דת, בדמותן של "פינות חשוכות" – חלקים דוגמטיים, כלומר אמונות שאין עליהן עוררין, ומי שמעז לשאול שאלות או לדבר על הנושאים שלא מדברים עליהם, זוכה לנידוי מהקהילה המדעית. ההשפעות הפוטנציאליות על הבריאות של חיסוני mRNA הוא ללא ספק אחד מהנושאים האלו. בתור אדם בעל חשיבה חופשית ובלתי תלויה, אני לא מקבלת תכתיבים שכאלו.
בכל זאת, לא רציתי להיכנס לנושא של חיסוני mRNA, ולא בגלל צנזורה עצמית (כאמור אני לא מאמינה במשטרת מחשבות), אלא בגלל חשש ממה שאני הולכת לגלות שם. אולם, ברגע שהחלטתי להתחיל לכתוב בלוג, הרגשתי שחובתי המוסרית להתייחס לנושא. לכן גם כתבתי את הפוסט "הפיל שבחדר הטיפולים" כפוסט הראשון בבלוג.
עם זאת, ההרגשה הפנימית שלי (או שיש לומר מצפון) אומרת עדיין שזה לא מספיק, היא גם זאת שלא נותנת לי להתרכז בנושאים קלילים יותר. לכן, החלטתי לבסוף, שאין ברירה אלא בכל זאת לצלול לסוגיה. לשמחתי מצאתי מאמר מקיף בנושא (1), עליו אסתמך לאורך הפוסט, על מנת לא להתפזר. המאמר עוסק ב-spikeopathy, כאשר spike מתייחס לחלבוני הספייק ו- pathy היא מילה לטינית שפירושה מחלה. כלומר, הוא עוסק בהשלכות הבריאותיות של חלבוני הספייק, ובפוסט זה אסכם לכם מה גיליתי.
אבל לפני זה, בואו נתחיל מלתאר מהו חלבון הספייק לפי הגרסה הרשמית:
חלבוני הספייק הם אחד מ-4 סוגי החלבון העיקריים שנמצאים על פני השטח של הנגיף SARS-CoV-2 או בשמו הפחות רשמי נגיף הקורונה, שגורם למחלת Covid-19 (מחלת הקורונה) (1). הנגיף/הוירוס מורכב ממעטפת ליפידים, שממנה בולטים החוצה החלבונים (ביניהם חלבוני הספייק), וליבה של חומר תורשתי, מולקולת RNA שמקודדת לחלבונים הדרושים לשכפול של הנגיף (2). כמו כל הנגיפים, נגיף הקורונה חסר מנגנוני שכפול (העתקה), ולא יכול להתקיים ולהתרבות מחוץ לתאים חיים (3).
תהליך ההדבקה מתחיל מהכניסה של הוירוס לגוף (דרך האף, הפה או העיניים) לאחר חשיפה לטיפות רוק זעירות שנפלטות ממערכת הנשימה של אדם חולה (2). לאחר הכניסה, הנגיף משתמש בחלבון הספייק על מנת להיקשר לרצפטור מיוחד שנמצא על פני התאים שנקרא ACE-2 receptor (1). בעזרת קישור לרצפטור פולש הוירוס לתאי הגוף ומנצל את מנגנוני התא על מנת להשתכפל ולהתרבות (2). בשלב האחרון של התהליך, משתחררים העותקים החדשים של הוירוס מהתא המודבק (מה שבדרך כלל גורם למוות של התא), ויכולים להדביק תאים סמוכים ולהתחיל סבב נוסף של מחזור השכפול (2).
מערכת חיסון שמתפקדת היטב, מגיבה לזיהום נגיפי במספר שלבים. בשלב הראשון, והמיידי, מפרישים התאים המודבקים חלבונים מיוחדים שנקראים אינטרפרונים שמשרים התנגדות מקומית לזיהום (3). לאחר מכן, אחרי כשבוע, יוצרת מערכת החיסון תגובה חיסונית ראשונית בצורת נוגדנים ותאי זיכרון (3). נוגדנים עוזרים בנטרול מידי של הנגיף, בעוד שתאי זיכרון עוזרים ביצירת זיכרון חיסוני ארוך טווח, כלומר תגובה חיסונית מהירה וחזקה בעת חשיפה לאותו נגיף בשנית (3). הזיכרון החיסוני הזה הופך אותנו לרוב למחוסנים לכל החיים, לאחר חשיפה והתאוששות מסוג מסוים של זיהום נגיפי (3). לעומת זאת, במקרה של מערכת חיסון מוחלשת (חסר חיסוני), קצב השכפול של הוירוס עלול לגבור על היכולת של מערכת החיסון להגיב, מה שעשוי להוביל להרס תאי נרחב של רקמות או איברים קריטיים, ולגרום למחלה קשה ואף למוות (3).
בואו כעת נעבור לתיאור של החיסונים שמבוססים על RNA שליח (חיסוני mRNA), אותם חיסונים שפותחו ושווקו ע"י חברות כגון "פייזר" ו"מודרנה" :
החיסון מכיל מבנים עגולים זעירים של מולקולות mRNA סינטטיות, שמקודדות לחלבוני הספייק של הנגיף, מוקפות ליפידים (4). עטיפת מולקולות mRNA בשכבת ליפידים נעשית בטכנולוגיה חדשה, תוך שימוש בננו חלקיקים שומניים (Lipid nanoparticles (LNPs)), לקבלת חלקיקים עגולים זעירים של מעטפת שומנית עם ליבה של מולקולות mRNA (ראה ציור 1) (4). בתוך LNPs מוגנות מולקולות ה – mRNA מפני פירוק, ויכולות להגיע אל תאי המטרה בבטחה (4). לאחר הזרקת החיסון לתוך השריר הקומפלקסים mRNA-LNPs נכנסים לתוך התאים של רקמת השריר ומולקולות mRNA משתחררות לנוזל התאי (הציטוזול) (4). בציטוזול, מבנים מיוחדים שנקראים ריבוזומים "קוראים" את התבנית של מולקולות ה – mRNA ויוצרים לפיה עותקים של חלבוני הספייק (4). יחד עם תאי השריר (מיוציטים), שוכנים ברקמת השריר גם תאים של מערכת החיסון, וביניהם תאים מציגי אנטיגן (Antigen – presenting cells (APCs)) שמסוגלים להציג חומרים מעוררי מערכת חיסון (אנטיגנים) על פני השטח של התא (4). לאחר סינתזה, חלק מחלבוני הספייק מפורקים למקטעים קטנים ומועברים אל פני השטח של התאים מציגי האנטיגן, להצגה והפעלה של תאי מערכת חיסון מיוחדים, לימפוציטים מסוג T (תאי T) (4). כמו כן, חלק מחלבוני הספייק מופרשים אל מחוץ לתאים, שם הם יכולים לגייס ולהפעיל תאי חיסון נוספים, כאשר הבולטים ביניהם הם לימפוציטים מסוג B (תאי B) (4).
ציור 1: מולקולות mRNA מוקפות בננו חלקיקים שומניים (4).
להתרשמותי, מבחינת אופן הפעילות של חיסוני mRNA בתוך הגוף, קיים נרטיב אחיד במקורות שבדקתי, עד לנקודה של יצירת חלבוני הספייק בתוך התאים. לאחר מכן, קיימת עמימות מסוימת בתיאור של מנגנוני הפעולה מדויקים של מערכת החיסון כתגובה לחיסון (4,5). כאשר עמימות במקרה זה, היא מילה עדינה לאי דיוקים וסתירות של ממש, שנתקלתי בהם בנושא זה (לדוגמה ברפרנס מס' 4, עמוד 8).
אם יש אימונולוג בקהל שיהיה מוכן להסביר לי את הגרסה הרשמית של הפעלת מערכת החיסון כתגובה לחיסוני mRNA, אשמח לקבל הסבר. לבינתיים, החלטתי לעזוב את הנושא, וזאת משום שהבנת המנגנונים התאורטיים אינה המוקד של הפוסט.
דבר שכן יש עליו הסכמה, הוא שקבלת החיסון מעוררת תגובה עוצמתית של שתי הזרועות של מערכת החיסון הנרכשת: זרוע הומוראלית (humoral branch) וזרוע תאית (cellular branch) (4,5,6). כאשר, חסינות הומורלית, היא תגובה חיסונית שמופעלת בעיקרה ע"י תאי B ומתווכת ע"י נוגדנים שמסמנים פתוגנים להשמדה (7). בזמן שחסינות תאית, מופעלת ע"י תאי T, שמתמחים בחיסול תאים שמציגים אנטיגנים זרים במנגנונים שאינם תלויים בנוגדנים. דוגמאות לתאי מטרה אופייניים של תאי T כוללים: תאים מודבקים בוירוס, תאים שהודבקו בחיידק ותאי סרטן (7). נקודה נוספת שהמקורות מסכימים עליה, היא שרמת הנוגדנים יורדת עם הזמן, מה שמשמש כהצדקה להמלצה על חיסונים חוזרים ובוסטרים (5,6).
עד כאן הגרסה הרשמית…
בחזרה למאמר הסקירה המקיף שמצאתי (1), שכאמור עוסק בהשלכות הבריאותיות של חיסוני mRNA, בדגש על חלבוני הספייק, וננו חלקיקים שומניים, אותה שכבה שומנית שעוטפת את מולקולות ה – mRNA.
למרות שהמחברים של המאמר (1) מדברים על חלבוני הספייק גם מהנגיף וגם מהחיסון, אני בעיקר מתייחסת לחלבוני הספייק שנוצרו כתוצאה מהחיסון. את הסיבה לכך, ניתן להבין מהפוסט שלי "הפיל שבחדר הטיפולים", הינה לכם אתגר.
להלן מספר סיבות לדאגה שהועלו במאמר (1) בהקשר לחלבוני הספייק ולמעטפת של ננו חלקיקים שומניים:
1. פלישת חיסוני mRNA לתוך התאים (במנגנוני פעולה דמויי וירוס) והשתלטות שלהם על תהליכי סינתזת חלבון, גורמים לתאי גוף "רגילים" שאינם חלק ממערכת החיסון להפוך בפועל לתאים מציגי אנטיגן (1). מה שמעלה סיכוי לתגובה חיסונית כנגד תאי הגוף, כלומר תגובה אוטואימונית, והרס רקמתי כתוצאה מכך (1). אם תהליך אוטואימוני שכזה מוגבל לאזור הזריקה עצמו, כלומר מוגבל לרקמת שריר הכתף, יהיו לכך כנראה השלכות מינוריות בלבד (1). לעומת זאת, אם התהליך קורה באיברים קריטיים, דוגמת המוח, השחלות והלב, יתכנו לכך השלכות מרחיקות לכת (1).
2. ננו חלקיקים שומניים (LNPs) הם עצמם בעלי השפעה ציטוטוקסית, כלומר מעודדי דלקת והרס תאי (1,6). כמו כן, הם חוצים ממברנות בקלות ובעלי תפוצה רחבה (כולל חציית מחסום דם-מוח ומחסום דם-שליה), כלומר הם כנראה יכולים להגיע (יחד עם המטען שלהם בצורת מולקולות mRNA) לכל איבר בגוף באופן שלא ניתן לחזות מראש ולהביא עמם הרס ודלקת (1). כל זה בתנאי שננו חלקיקים שומניים נשארים יציבים מספיק על מנת להתפזר במערכת הדם והלימפה, משום שלדברי המחברים, לא ניתן לשלול את האפשרות כי הם עלולים להתקבץ יחד וליצור גושים (1). גם הסילוק של ננו חלקיקים שומניים מהגוף הוא לא תהליך פשוט – גודלם לא מאפשר סינון שלהם בכליות והפרשה דרך השתן (1). באופן תאורטי, הם היו אמורים להיות מפורקים במעבר בכבד ודרכי המרה ואז מסולקים דרך מערכת העיכול; בפועל, הם נוטים להיבלע ע"י תאי קופפר (Kupffer cells), שהם תאים בלעניים (מקרופאגים) ספציפיים לרקמת הכבד, מה שמאט את תהליך הסילוק בצואה בצורה משמעותית, ועלול לגרום לצבירה שלהם בכבד (1).
כפי שניתן לראות, עטיפת מולקולות mRNA סינטטיות במעטפת של ננו חלקיקים שומניים מאפשרת הגעה שלהם לרוב או לכל איברי הגוף (1). השלבים הבאים של סינתזת חלבוני הספייק בתוך התאים, הצגתם למערכת החיסון, והפרשתם אל מחוץ לתא, עלולים לגרום לתגובה אוטואימונית, להביא להרס של התאים "הנגועים" בתיווך של תאי T וליצירת נוגדנים ע"י תאי B (1). כמו כן, למעטפת של ננו חלקיקים שומניים עצמה יש יכולת להפעיל את מערכת החיסון ולעודד דלקת והרס תאי, ללא קשר לתהליך יצירת חלבוני הספייק בתוך התאים (1).
3. מולקולות mRNA מאוד לא יציבות מטבען, זו הסיבה שמולקולות mRNA הסינטטיות שבחיסון יוצבו באופן מלאכותי ע"י שינוי באחד הבסיסים (1). כל עוד מולקולות mRNA סינטטיות אלו נמצאות בתוך התא, והתא לא הותקף והושמד ע"י מערכת החיסון, יצירת חלבוני הספייק על ידי הריבוזום תמשיך למשך זמן לא ידוע (1). כמו כן, ישנן עדויות ששינוי מלאכותי שכזה במבנה של mRNA עלול לגרום להסטת מסגרת הקריאה של הריבוזום (frameshifting), יצירת חלבון אחר מהמתוכנן, והפעלה של מערכת החיסון כנגדו (15).
4. נקודה חשובה נוספת, שלא הועלתה במאמר, אך מאוד חשוב לציין היא זיהום פוטנציאלי של החיסונים ברכיבים שלא הוצהרו ברשימת הרכיבים. פה המקום להזכיר את הממצאים המשונים של עבודתם של ד"ר ינג (Dr. Young, MD) וד"ר ברודי (Dr. Broudy, PhD) שבדקו 54 בקבוקוני חיסון mRNA תחת מיקרוסקופ סטריאו, המאפשר קבלת תמונה תלת ממדית והתבוננות בדגימות דינמיות (8). הניסויים שערכו החוקרים חשפו נוכחות של חלקיקים מלאכותיים רבים, בעלי יכולת הרכבה עצמית בתוך החיסון, שנוכחותם לא ברורה ולא מוצהרת (8). למרות שהממצאים של העבודה הזו מעוררים תדהמה ולא פחות מבלתי נתפסים, להתרשמותי, הניסויים נערכו בצורה מדוקדקת ותועדו היטב.
באותו עניין, חוקר נוסף שנחשפתי לעבודתו הוא קווין מקרנן (Kevin McKernan), מומחה לגנומיקה, בעל רזומה מרשים ביותר בתחום. גנומיקה הוא תחום של גנטיקה העוסק בחקר מכלול החומר הגנטי (הגנום) של האורגניזם. בהרצאתו, מראה החוקר עדויות חותכות לנוכחות של שאריות DNA בתוך החיסון (9).
בתהליך יצירת החיסון, בשלב סינתזת מולקולות mRNA, מהנדסים מקטעי DNA מעגליים מיוחדים המכילים רצף שמקודד לחלבון הספייק, מקטעים אלו נקראים פלסמידים. את הפלסמידים מחדירים לחיידקי E.coli , שמשמשים מעין בתי חרושת ליצור מקטעי mRNA, שמשועתקים מהדנ"א הפלסמידי ומקודדים לחלבון הספייק. בסוף התהליך עוברות מולקולות mRNA תהליך של ניקוי והפקה, כך שלא פלסמידים ולא מרכיבים אחרים של תא החיידק אמורים להגיע לתוצר הסופי.
לדברי קווין מקרנן, החיסונים שנבדקו במחקרי הבטיחות של חברת פייזר היו שונים מאלו שניתנו בסופו של דבר לאוכלוסייה (9). החיסונים, בהם השתמשו במחקרים הקליניים, שמטרתם לבחון את בטיחותם ויעילותם, עברו שלב אחד נוסף של ניקוי, שמטרתו להיפטר מ- DNA רקע (הדנ"א הפלסמידי) ולהבטיח את "טהורותו" של המוצר הסופי (9). לעומת זאת, בייצור החיסונים שבסופו של דבר הגיעו לאוכלוסייה, דילגו על השלב הזה (9). כתוצאה מכך, אחוז גבוה יותר של DNA רקע וקרוב לוודאי גם מרכיבים אחרים של חיידק ה – E.coli כמו אנדוטוקסינים, נכנסו לחיסון (9). אנדוטוקסינים הם תרכובות טוקסיות, שהם חלק מדופן תא החיידק, ונוכחותם בתוך החיסון עלולה להוביל לתגובה אנפילקטית מסכנת חיים (9).
יש לציין שגם בצורתם הנקייה יותר, במהלך מחקרי הבטיחות, גרמו החיסונים לתופעות לוואי רבות, כך לפי מסמכי ניסויים קליניים של חברת "פייזר" עצמה, דבר שמתואר בספר של נעמי וולף ועמיתיה (14).
בהרצאתו, מוכיח קווין מקרנן מעל לכל ספק, שהפלסמידים אכן נמצאים בתוך החיסון (9). אם דנ"א פלסמידי זה נעטף במעטפת ליפידית (LNPs) יחד עם מולקולות mRNA, הם יגיעו ישירות לתאים ולכך עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת (9). הדבר בעייתי בכל כך הרבה מובנים – ראשית, חלק מהפלסמידים האלו, בעיקר של חברת פייזר, מכילים את כל הרצפים הדרושים על מנת לשכפל את עצמם בתאים אנושיים, ועצם נוכחותם בתאים עלולה להפעיל מסלולים פרו-אונקוגניים, מעודדי סרטן (9). שנית, הם מכילים חלק מהרצפים של וירוס SV40 הידוע לשמצה כוירוס הכי קרצינוגני שמוכר עד היום (9). תפקידם של חלק מהרצפים של SV40 שעל גבי הפלסמיד, הוא לעודד ולכוון את הכניסה של הדנ"א הפלסמידי הזר לגרעין, גרעין שתפקידו להגן על הדנ"א של התא (9) . בתוך הגרעין עלולים מקטעים של הדנ"א הפלסמידי לעבור אינטגרציה לתוך הגנום של התא, לגרום לשינויים בגנים ספציפיים, לשנות מסלולים ביולוגיים תקינים ולגרום ליצירת ממאירויות (9).
אחרי שדיברנו על מנגנוני פגיעה פוטנציאלים, בואו נדבר כעת על מספר מערכות ואיברים שעלולים להיפגע ומחלות שעלולות להתפתח:
– מערכת הלב וכלי הדם – עדויות בספרות הולכות ומצטברות לפגיעה של חיסוני mRNA במערכת הלב וכלי הדם, עדויות לדלקת קרום הלב (פריקרדיטיס), דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס), התקפי לב, יתר לחץ דם, דיסקציה של האאורטה (קרע בשכבה הפנימית של דופן אבי העורקים), טכיקרדיה (קצב לב מהיר מהתקין), תסמונת הטכיקרדיה התנוחתית ((POTS) המתאפיינת בדופק מואץ בעמידה) והפרעות בהולכה החשמלית של הלב (1). כאשר עדויות לדלקת קרום הלב ודלקת שריר הלב, לאחר החיסון, הן השכיחות ביותר (1).
– מערכת קרישת הדם – חלבוני הספייק החופשיים, שהשתחררו מהתאים "הנגועים" בחיסון, צפים באופן חופשי בדם ועלולים להיקשר לרצפטורים מסוג ACE-2 הבולטים מתאי האנדותל שמרכבים את השכבה הפנימית של דפנות כלי הדם (1). קישור זה עשוי לנטרל פעילותו של הרצפטור, מה שעלול לעורר מצב דלקתי ולהפעיל מנגנוני קרישת דם שלא לצורך, לגרום להתלכדות של טסיות הדם (אגרגציה) ויצירת קריש דם (טרומבוזיס) (1). מנגנונים פוטנציאליים נוספים עלולים להסביר אירועים טרומבוטיים לאחר החיסון (1). אחד מהמנגנונים המעניינים (לא במובן הטוב), הוא יצירה של קרישים דמויי עמילואידים (ראה הסבר בהמשך) בכלי הדם, שמורכבים בעיקר מפיברין שלא קופל כראוי, שהוא אחד מחלבוני הקרישה המצוי בשפע בדם (12).
– מחלות אוטואימוניות – מסתבר שקיים דמיון מבני (הומולוגיה) בין חלבוני הספייק לבין חלבונים בגוף האדם, מה שמעלה סיכוי לכך שהנוגדנים שיוצרו כנגד חלבוני הספייק כחלק מהתגובה החיסונית, יפעלו במקום כנגד חלבוני הגוף, דבר שעלול לעורר או להחמיר מחלות אוטואימוניות (1). דמיון מבני שכזה נמצא בין חלבוני הספייק לחלבונים במערכת העיכול, בלוטת התירואיד, עור, מפרקים, מערכת עצבים, לב, רקמת השריר, מיטוכונדריה ורקמת הכבד (1). ישנן עדויות ברורות בספרות להופעה של מחלות אוטואימוניות לאחר חיסוני קורונה (1,10). לדוגמה, במאמר סקירה שיטתית בנושא (10), תועדו 928 מקרים של הופעה חדשה או הישנות של מחלה אוטואימונית לאחר החיסון. לפי ממצאי מאמר זה, המחלות השכיחות ביותר שהופיעו לראשונה לאחר החיסון היו: טרומבוציטופניה אימונית (המתאפיינת במספר נמוך מהנורמה של טסיות דם), דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) ותסמונת ג’יליאן – ברה (Guillain-Barre syndrome), המתאפיינת בפגיעה אוטואימונית בעצבי מערכת עצבים ההיקפית (10). מבחינת מחלה חוזרת, השכיחות ביותר היו: טרומבוציטופניה אימונית, פסוריאזיס, מחלת כליות מסוג נפרופתיה IgA ומחלת הזאבת (לופוס) (10).
– מחלות נוירולוגיות – אירועים בלתי רצויים (adverse events) אחרי חיסוני mRNA השכיחים ביותר, לפי הדיווח הרשמי, שייכים לקטגוריה הזו (1). סימפטומים נוירולוגיים, ירידה קוגניטיבית, הופעה או החמרה של מחלות ניווניות עצביות (כמו מחלת אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ואף מחלות פריון) ומחלות פסיכיאטריות, כולם תועדו אחרי קבלת החיסון (1). מכיוון ש-LPNs, שנושאים מולקולות mRNA, חוצים מחסום דם-מוח, תתכן הצטברות של חלבוני הספייק באזורים שונים של המוח והשפעה נוירוטוקסית ישירה כתוצאה מכך (1). כמו כן, חלק ממנגנוני הפגיעה קשורים כנראה, להפרעה בתפקוד וסקולרי תקין (כולל שיבושים במנגנוני הקרישה) ותהליכים אוטואימוניים במערכת העצבים המרכזית וההיקפית (1).
נקודה חשובה ומדאיגה נוספת – חלק מהמחלות הניווניות של מערכת העצבים, כמו מחלת אלצהיימר, פרקינסון, ALS ומחלת קרויצפלד יעקוב (CJD), קשורות להצטברות בלתי תקינה של חלבונים עמילואידים, שהם צברי חלבונים שלא קופלו כראוי, ונוטים ליצור משקעים ולהצטבר באיברים מסוימים, שהבולט ביניהם הוא המוח, או בצורה סיסטמית בגוף (1). כאשר, לכל מחלה כזו, עמילואיד מסוים המאפיין אותה, אך מנגנון היווצרותם דומה. לדוגמה, במקרה של מחלת קרויצפלד יעקוב, יש הצטברות בלתי תקינה של חלבון בשם פריון (prion) במוח, זו אגב הסיבה שחלבונים עמילואידים נקראים גם חלבונים דמויי פריון (1).
זוהו מספר מנגנונים שבעזרתם יכולים חלבוני הספייק לעודד יצירת חלבונים עמילואידים, כולל נוכחות של רצפים בעלי תכונות עמילואידוגניות על גבי חלבון הספייק עצמו (1,12). כלומר חלבון הספייק עצמו, בהינתן תנאים מתאימים, יכול לשנות מבנהו למבנה המעודד יצירת עמילואידים, ולהתחיל את שרשרת האירועים שעלולה להיגמר ביצירתם ושקיעתם של צברי חלבונים בלתי מסיסים בעלי מבנה סיבי אופייני (12).
תופעה נוירולוגית נוספת שנקשרה למתן החיסון, ששווה להזכיר, היא דיסאוטונומיה (dysautonomia) (1). דיסאוטונומיה היא הפרעה בזרוע האוטונומית של מערכת העצבים האחראית על פעולות שאינן מכוונות באופן מודע, עם מגוון השפעות על איברים הפועלים באופן עצמאי ולא רצוני כמו הלב, שלפוחית השתן, בלוטות זיעה, אישונים, מעי ועוד (1). סימפטומים שעלולים להופיע כתוצאה מפגיעה במערכת העצבית האוטונומית הם רבים ומגוונים, בהם: הזעת יתר, הפרעות שינה, עייפות, הפרעות בתפקוד המעי, שלפוחית השתן ובתפקוד המיני; כמו גם סימפטומים המאפיינים את תסמונת הטכיקרדיה התנוחתית (POTS) כמו דופק מהיר, סחרחורות, קדם עילפון ועילפון (1). משערים שהתופעה קשורה לפגיעה ישירה במערכת העצבים האוטונומית או פגיעה עקיפה המתווכת ע"י מערכת החיסון (1).
– השפעות קרצינוגניות (שקשורות להתפתחות מחלת הסרטן) – לדברי מחברי המאמר שעליו אני מבססת את הפוסט, שנכתב ב-2023, אין עדויות חד משמעיות שקושרות חיסוני mRNA למחלת הסרטן (1). לדבריהם, קיימות עדויות אנקדוטליות של רופאים מסביב לעולם שמקשרים בין מתן החיסון לחזרה של מחלת הסרטן אחרי שנים של רמיסיה, הופעת סרטנים בגילאים צעירים יותר ממה שהם רגילים לראות ותופעת "סרטן טורבו", שזוהי תופעה חדשה של הופעת סרטנים אגרסיביים, שמתקדמים בצורה מהירה לשלבים מתקדמים או למוות (1).
לדעתי, מה שעדיין מאפשר להשאיר את הקשר בין סרטן לחיסוני mRNA בגדר "עדויות אנקדוטליות", הוא העדר מחקר איכותי בנושא. פה המקום להזכיר את מה נאמר ע"י קווין מקרנן בהרצאתו, דבר ששמעתי גם מחוקרים אחרים – קיומו של מנגנון "שמירת סף" בתהליך של פרסום מאמרים, בו מאמרים שלא מתאימים לנרטיב המקובל מעוכבים בתהליך של ביקורת עמיתים ולא מתפרסמים (9).
בנימה אישית אגיד "שאנקדוטות" הן אלו שהביאו אותי לחקור את הנושא של חיסוני mRNA – היה קשה מאוד להתעלם ממקרי תחלואה ומוות שפתאום התחילו להופיע במעגל החברתי שלי (המאוד מצומצם), בעיקר הורים של חברים, בני 60+, בעיקר דום לב וסרטן.
מה גם שזוהו מספר מנגנונים פוטנציאליים, בהם חיסוני mRNA עלולים לעודד התפתחות של מחלת הסרטן הודות ליכולתם להשרות מצב דלקתי, לשפעל מסלולים אונקוגניים ולשבש את האיזון העדין של התגובה החיסונית (1,13). כמו כן, תוך שימוש במודלים ביואינפורמטיים, נמצא כי אחת מתתי היחידות של חלבון הספייק בעלת יכולת אינטראקציה עם מספר חלבונים מדכאי סרטן מוכרים – p53, BRCA 1 ו-BRCA 2, אשר ממלאים תפקיד קריטי בהגנה על הגוף מפני היווצרותם של גידולים סרטניים (1,13). סרטנים שנקשרו למוטציה בגן שמקודד ל-p53 כוללים, בין היתר, סרטן השד, סרקומה של הרקמות הרכות וגידולי שלד, סרטן המוח וקרצינומה אדרנוקורטיקלית (13). סרטנים הקשורים להפרעה בתפקוד של BRCA 1 כוללים סרטן השד, סרטן הרחם והשחלות בנשים, סרטן הערמונית והשד בגברים, ועליה מתונה בהיארעות של סרטן לבלב בשני המינים (13). הסרטנים השכיחים ביותר שדווחו באנשים עם מוטציה בגן המקודד ל- BRCA 2 הם: סרטן הלבלב, סרטן הערמונית בגברים ומלנומה (13). כמו כן, כפי שהוזכר קודם, לדברי מומחה לגנומיקה, קווין מקרנן, לזיהום של החיסונים ע"י דנ"א פלסמידי עלולות להיות השלכות אונקוגניות (9).
כפי שניתן להתרשם, מדובר במנגנוני פגיעה פוטנציאליים רבים, שנערמים אחד על גבי השני, וכולם מכוונים לכיוון אחד. כפי שתראו בהמשך, כל זאת, לצד ההכרה הרשמית שחיסוני mRNA אינם יעילים כנגד מחלות כמו Covid-19 ושפעת (15). עובדה זו והסיגנלים הבטיחותיים הרבים, לא מונעים מחברות הפארמה להמשיך ולפתח מוצרים המבוססים על טכנולוגיית mRNA לטיפול ומניעה של מחלות רבות, והגיל של קהל היעד של המוצרים האלו הולך ויורד (1).
בתחילת חודש אוגוסט השנה (2025), יצא משרד הבריאות ושירותי האנוש האמריקאי (HHS) והעומד בראשו רוברט קנדי ג'וניור (.RFK, Jr) בהודעה "דרמתית" (15) בנוגע להמשך מחקר ופיתוח של חיסוני mRNA. לפי ההודעה (15), המשרד מתחיל בתהליכי קיצוץ של פעילויות פיתוח חיסונים המבוססים על טכנולוגיית mRNA. כאשר, המימון יופסק ל-22 פיתוחי חיסונים, וזאת בשל העובדה כי הטכנולוגיה לא הוכיחה את עצמה כנגד זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, מחלות כמו Covid-19 או שפעת (15). עם זאת, לחלק מהפרויקטים, שנמצאים בשלבים אחרונים של הפיתוח, תינתן אפשרות להגיע לסיומם (פרויקטים כמו Arcturus ו-Amplitude), כך לשון ההודעה (15).
לצערי הרב, כאשר בוחנים לעומק את הכתוב בהודעה זו, מבינים שאין מקום לאופטימיות. ראשית, מודגש בה ששאר הפרויקטים המבוססים על טכנולוגיית mRNA (חוץ מ-22 שצוינו) לא יפגעו מהמהלך (15). כלומר קיימים פרויקטים נוספים, חוץ מאותם 22 שיקוצצו, והשמועה אומרת שיש מעל ל-160 פרויקטים כאלו בארה"ב.
שנית, שתי הדוגמאות שניתנו בהודעה כפרויקטים, להם יתנו להגיע לסיומם הם פיתוח של דור חדש של חיסוני mRNA, שנקרא (בלי להיכנס לתתי קטגוריות) – amplifying mRNA (16).
בניגוד לחיסוני mRNA הקיימים והמוכרים, מולקולות amplifying mRNA מקודדות, בנוסף לחלבוני הספייק, גם לקומפלקס חלבוני נוסף, שמאפשר שכפול עצמי שלהם בתאי המאכסן (16,17). אם במקרה של חיסוני mRNA "הישנים", חלבוני הספייק זוהו בגוף 709 יום (שנה ו-9 חודשים) אחרי מתן החיסון (וזו לא התקרה, אלא פרק זמן שיש עליו כבר הסכמה), הרי amplifying mRNA תוכננו מראש ליצירה של יותר חלבוני ספייק ולפרק זמן ארוך יותר (9,17).
החברה הראשונה, שהוזכרה בהודעה, Arcturus therapeutics, מתמחה בפיתוח של תרופות וחיסונים בטכנולוגיית amplifying mRNA תוך שימוש בננו חלקיקים שומניים (LNPs) כמערכת הובלה לתאים (18). אחד מפיתוחי החברה, Kostaive, הוא החיסון הראשון בטכנולוגיית amplifying mRNA כנגד Covid-19 , שאושר לשימוש באירופה וביפן (18). חוץ מזה יש לחברה מספר פיתוחים המבוססים על אותה טכנולוגיה של amplifying mRNA שעדיין נמצאים בפיתוח, כולל חיסון לשפעת עונתית וחיסון לשפעת העופות (18). כשהחיסון לשפעת העופות קיבל מ-FDA סטטוס "המסלול המהיר" – סטטוס שנועד לזרז את הפיתוח, סקירה רגולטורית ואישור של המוצר (19).
לגבי החברה השנייה, Amplitude Therapeutics, לא הצלחתי למצוא יותר מידי מידע משום שאתר האינטרנט של החברה נמצא בהקמה (20). מהמעט שהצלחתי להבין, מדובר בחברה קטנה (רק 2 עובדים) שעוסקת בפיתוח של דור חדש של טכנולוגיות RNA, קרי amplifying mRNA (20).
חברת Arcturus היא לא היחידה שעובדת על פיתוח חיסוני שפעת בטכנולוגיית mRNA, גם לחברות פארמה אחרות יש פיתוחים בתחום השפעת וגם מחלות נוספות (21,24). לדוגמה, לחברת Sanofi יש לפחות 6 חיסוני mRNA בפיתוח, ביניהם חיסון לשפעת עונתית, חיסון לשפעת העופות, חיסון ל-2 נגיפים נוספים (RSV+hMPV), חיסון לכלמידיה, ואף חיסון לאקנה (24).
דוגמה נוספת היא חברת Pfizer, שנכון לסוף אפריל השנה (2025), היו לחברה 6 חיסוני mRNA בשלבי פיתוח שונים: חיסון לאבעבועות רוח, חיסון לשפעת העופות, חיסון לשפעת עונתית, חיסון משולב לשפעת עונתית ו-Covid -19, וחיסון לשפעת עונתית בטכנולוגיית amplifying mRNA (21). כמו כן, הופתעתי לגלות שהחברה מפתחת חיסון mRNA נגד Covid-19 עבור ילדים, בטווחי גיל שבין 6 חודשים ל-11 שנים, וזה בנוסף ל-2 חיסונים נוספים כאלו, שכבר קיבלו אישור סופי של הרגולטור וכנראה כבר נמצאים בשוק, אחד עבור ילדים בני 5-11 שנים, והשני עבור ילדים בני 6 חודשים עד 4 שנים (21, עמוד 14).
חיפוש קצר בלוח החיסונים המומלצים של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן של ארה"ב (CDC), מגלה שהחיסון נגד Covid-19 אכן נמצא שם ומומלץ לילדים מעל גיל 6 חודשים כולל ילדים עם דיכוי חיסוני, עם הערה שנחיצותו נקבעת בהתאם להמלצת הרופא המטפל ורצון ההורים (22). גם משרד הבריאות בישראל ממליץ לחסן פעוטות נגד Covid-19, מגיל חצי שנה, במיוחד אלו שיש להם מחלות רקע כולל דיכוי חיסוני, ומאפשר לחסן פעוטות גם ללא מחלות רקע, אם ההורים מעוניינים (23).
הרשו לי להעיר כאן שהסכמה מדעת שכזו מצד ההורים, חייבת להתקבל רק אחרי מתן הסבר מפורט לגבי התועלת (שלפי העמדה הרשמית של משרד הבריאות האמריקאי לא קיימת) מול הסיכונים הטמונים בהתערבות רפואית זו. המטרה של הפוסט שלי היא בין היתר להעלות מודעות לסיכונים אלו ולהעצים, ע"י מתן ידע, את אותם ההורים וכל אדם בעל יכולת חשיבה חופשית וכולי תקווה שהפוסט יגיע אליהם. אחזור ואומר שבעיניי, העובדה שאחרי כל הדגלים האדומים הבטיחותיים, חיסוני mRNA עדיין מפותחים ומשווקים ועוד לקהל צעיר כל כך, מפתיעה מאוד. או, כפי שציינו מחברי המאמר שעליו הסתמכתי לאורך הפוסט (1) "העובדה שחברות הפארמה הגדולות מתכננות יצור המוני של חיסוני mRNA נגד מחלות רבות ללא סקירה מפורטת ומעמיקה, תוך התעלמות מהעדויות לבעייתיות של הטכנולוגיה, היא בעייתית בלשון המעטה".
כמה מילים לסיכום, למרות שנגעתי בפוסט בכמה וכמה נקודות שקשורות לחיסוני mRNA לא מדובר בסקירה ספרותית מקיפה. למשל, באופן מכוון לא נגעתי בנושא של השפעת החיסונים על נשים הרות וילדים, בשל הרגישות של הנושאים האלו והקושי האישי שלי איתם.
מקווה שהפוסט יעזור לכם להגיע להבנה מושכלת לגבי הבריאות שלכם וגם לגבי העולם מסביב.
הפוסט הבא שלי יעסוק בדרכים למזער השפעות של החיסון על גופינו. בינתיים, עיינו בפוסטים הקודמים שלי, שם תמצאו המלצות ספציפיות לשמירה על גוף ונפש בריאים וחזקים, שזהו הבסיס לחסינות לכל מאורע שלילי.
שמרו על עצמיכם ועל הקרובים לכם!
רק עוד דבר אחד אחרון בהחלט, אני רוצה להציג בפניכם מסיבת עיתונאים שערך נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביום הראשון שבו נכנס לתפקיד (25), שעבורי הייתה "הקש האחרון" שהניע אותי לכתוב את הפוסט – תראו מהתחלה ועד לדקה 13 בערך, ותחשבו מה לא בסדר עם התמונה המצטיירת ולמה לתחושתי מדובר בעתיד דיסטופי:
מקורות:
1. Parry, P. I.; Lefringhausen, A.; Turni, C.; Neil, C. J.; Cosford, R.; Hudson, N. J.; Gillespie, J. ‘Spikeopathy’: COVID-19 Spike Protein Is Pathogenic, from Both Virus and Vaccine mRNA. Biomedicines. 2023, 11 (8), 2287. https://shorturl.at/DTSdh
2. אביב-שרון, א'.מעגל החיים של נגיף הקורונה. מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. מרץ 18, 2020. https://tinyurl.com/yupdcnxr (נצפה 07-06-2025).
3. Summers, W. C. Virus infection. In Elsevier eBooks; 2009; pp 546–552. https://doi.org/10.1016/b978-012373944-5.00323-0
4. Leong, K. Y.; Tham, S. K.; Poh, C. L. Revolutionizing immunization: a comprehensive review of mRNA vaccine technology and applications. Virology Journal. 2025, 22 (1). https://shorturl.at/EMbnm
5. Salleh, M. Z.; Norazmi, M. N.; Deris, Z. Z. Immunogenicity mechanism of mRNA vaccines and their limitations in promoting adaptive protection against SARS-CoV-2. PeerJ. 2022, 10, e13083. https://doi.org/10.7717/peerj.13083
6. Föhse, K.; Geckin, B.; Zoodsma, M.; Kilic, G.; Liu, Z.; Röring, R. J.; Overheul, G. J.; Van De Maat, J.; Bulut, O.; Hoogerwerf, J. J.; Oever, J. T.; Simonetti, E.; Schaal, H.; Adams, O.; Müller, L.; Ostermann, P. N.; Van De Veerdonk, F. L.; Joosten, L. A. B.; Haagmans, B. L.; Van Crevel, R.; Van Rij, R. P.; GeurtsvanKessel, C.; De Jonge, M. I.; Li, Y.; Domínguez-Andrés, J.; Netea, M. G. The impact of BNT162b2 mRNA vaccine on adaptive and innate immune responses. Clinical Immunology. 2023, 255, 109762. https://shorturl.at/SHTFb
7. Marshall, J. S.; Warrington, R.; Watson, W.; Kim, H. L. An introduction to immunology and immunopathology. Allergy Asthma and Clinical Immunology. 2018, 14 (S2). https://shorturl.at/dMBXz
8. Lee, Y. M.; Broudy, D. Real-Time Self-Assembly of Stereomicroscopically Visible Artificial Constructions in Incubated Specimens of mRNA Products Mainly from Pfizer and Moderna: A Comprehensive Longitudinal Study. International Journal of Vaccine Theory Practice and Research. 2024, 3 (2), 1180–1244. https://doi.org/10.56098/586k0043
9. McKernan, K. [Kevin_McKernan]. DNA contamination in the mRNA vaccines. X, 2025. https://x.com/kevin_mckernan/status/1931351886310834369?s=46 (accessed 2025-08-21).
10. Rodríguez, Y.; Rojas, M.; Beltrán, S.; Polo, F.; Camacho-Domínguez, L.; Morales, S. D.; Gershwin, M. E.; Anaya, J.-M. Autoimmune and autoinflammatory conditions after COVID-19 vaccination. New case reports and updated literature review. Journal of Autoimmunity. 2022, 132, 102898.https://shorturl.at/8AKvc
11. Rong, Z.; Mai, H.; Kapoor, S.; Puelles, V. G.; Czogalla, J.; Schädler, J.; Vering, J.; Delbridge, C.; Steinke, H.; Frenzel, H.; Schmidt, K.; Caliskan, Ö. S.; Wettengel, J. M.; Cherif, F.; Ali, M.; Kolabas, Z. I.; Ulukaya, S.; Horvath, I.; Zhao, S.; Krahmer, N.; Tahirovic, S.; Yildirim, A. Ö.; Huber, T. B.; Ondruschka, B.; Bechmann, I.; Ebert, G.; Protzer, U.; Bhatia, H. S.; Hellal, F.; Ertürk, A. SARS-COV-2 spike protein accumulation in the Skull-Meninges-Brain axis: Potential implications for Long-Term Neurological Complications in post-COVID-19. bioRxiv (Cold Spring Harbor Laboratory). 2023. https://doi.org/10.1101/2023.04.04.535604
12. Nyström, S.; Hammarström, P. Amyloidogenesis of SARS-COV-2 spike protein. Journal of the American Chemical Society. 2022, 144 (20), 8945–8950. https://doi.org/10.1021/jacs.2c03925
13. Angues, R. V.; Bustos, Y. P. SARS-COV-2 vaccination and the Multi-Hit hypothesis of oncogenesis. Cureus. 2023. https://doi.org/10.7759/cureus.50703
14. Wolf, N.; Kelly, A.; Bannon, S. K. The Pfizer Papers: Pfizer's Crimes against Humanity. War Room Books / Skyhorse Publishing, 2024.
15. Mulroney, T. E.; Pöyry, T.; Yam-Puc, J. C.; Rust, M.; Harvey, R. F.; Kalmar, L.; Horner, E.; Booth, L.; Ferreira, A. P.; Stoneley, M.; Sawarkar, R.; Mentzer, A. J.; Lilley, K. S.; Smales, C. M.; Von Der Haar, T.; Turtle, L.; Dunachie, S.; Klenerman, P.; Thaventhiran, J. E. D.; Willis, A. E. N1-methylpseudouridylation of mRNA causes +1 ribosomal frameshifting. Nature. 2023, 625 (7993), 189–194. https://doi.org/10.1038/s41586-023-06800-3
15. U.S. Department of Health and Human Services (HHS). HHS winds down mRNA vaccine development under BARDA. https://www.hhs.gov/press-room/hhs-winds-down-mrna-development-under-barda.html (accessed 2025-08-23).
16. Gontu, A.; Misra, S.; Chothe, S. K.; Ramasamy, S.; Jakka, P.; Byukusenge, M.; LaBella, L. C.; Nair, M. S.; Jayarao, B. M.; Archetti, M.; Nissly, R. H.; Kuchipudi, S. V. Trans amplifying mRNA vaccine expressing consensus spike elicits broad neutralization of SARS CoV 2 variants. Npj Vaccines. 2025, 10 (1). https://doi.org/10.1038/s41541-025-01166-1
17. Wayne, C. J.; Blakney, A. K. Self-amplifying RNA COVID-19 vaccine. Cell. 2024, 187 (8), 1822-1822.e1. https://doi.org/10.1016/j.cell.2024.03.018
18. Arcturus Therapeutics. Arcturus Therapeutics | a commercial mRNA medicines company. https://arcturusrx.com (accessed 2025-08-25).
19. Arcturus therapeutics. Arcturus Therapeutics receives U.S. FDA Fast Track designation for the STARR® mRNA vaccine candidate ARCT-2304 for pandemic Influenza A virus H5N1. https://ir.arcturusrx.com/news-releases/news-release-details/arcturus-therapeutics-receives-us-fda-fast-track-designation-0 (accessed 2025-08-28).
20. Amplitude Therapeutics Overview. PitchBook. https://pitchbook.com/profiles/company/599839-21#overview (accessed 2025-08-28).
21. Pfizer Inc. Pfizer Pipeline. https://cdn.pfizer.com/pfizercom/product-pipeline/Q1_2025_Pipeline_Update_29APR2025.pdf?VersionId=7hjVCBiYrHhTyTEE1tgA5DD8Hp4qB0vo (accessed 2025-08-29).
22. U. S. Centers for Disease Control and Prevention. Child Immunization Schedule Notes: COVID-19 vaccination. https://www.cdc.gov/vaccines/hcp/imz-schedules/child-adolescent-notes.html#note-covid-19 (accessed 2025-08-29).
23. משרד הבריאות. חיסון נגד קורונה לפעוטות. ל.ת. https://corona.health.gov.il/vaccine-for-covid/toddler-vaccinations/ (נצפה 2025-08-29).
24. Sanofi. Our pipeline. https://www.sanofi.com/en/our-science/our-pipeline (accessed 2025-09-03).
25. FOX 29 Philadelphia. What is Stargate? President Trump announces $500 billion investment in AI infrastructure project. YouTube, 2025. https://www.youtube.com/watch?v=0uNqvYfXnFQ (accessed 2025-09-04).
R blog 