קצת מושגים..
מטאפיזיקה, היא כאמור ענף בפילוסופיה העוסק בחקר המציאות.
מושג נוסף שכדאי להכיר הוא אונטולוגיה (Ontology) שהיא ענף במטאפיזיקה העוסק בחקר הקיום, ומעלה שאלות לגבי טבעה של המציאות וטבעו של האדם בעולם (1). אחת השאלות הבסיסיות הקשורות לעולם האונטולוגיה היא האם המציאות קיימת ללא תלות בתודעה של האדם או לחלופין המציאות קיימת בתוך התודעה שלנו (1). לאחר למידה של הנושא, הגעתי למסקנה חד משמעית שהתיאור האחרון הוא הנכון – התודעה קודמת להכול. מעכשיו כל פעם שאזכיר את המושג אונטולוגיה או מודל אונטולוגי אתכוון לנקודת המבט הזו שלפיה התודעה קודמת להכול.
ואיך כל זה קשור לתזונה או לריפוי או איך כל זה בכלל קשור למשהו? האמת קשר ישיר. ההבנה הזו משנה את ראייתנו בנושא הבריאות והחולי ובעיני היא גם רלוונטית לכל נושאי החיים.
לתיאור הבא הגעתי בניסיון להסביר לעצמי את המודל האונטולוגי, והבנתו הכרחית להסתכלות על נושא הבריאות מנקודת המבט האונטולוגית, שלשם אני מובילה את הדיון:
היקום בנוי מאנרגיה פוטנציאלית רוטטת* בקצב גבוה מאוד, שאין לה התחלה ואין לה סוף והיא נמצאת מחוץ לזמן כולו. אנרגיה זו מכונה גם אתר (Ether) וניתן לקרוא לה גם The Original Source (המקור) . היא מתנהגת ממש כמו מים שנמצאים במצב רטט* גבוה מאוד.
על האנרגיה הפוטנציאלית הזו מנצח כוח אחר, שהוא המקור שלה, וזוהי התודעה. כוח זה מכוון את האנרגיה הפוטנציאלית וכך הכול נוצר. זרם של כוונת היצירה ותשומת לב מרוכזת מצד התודעה תיצור אובייקט בעל מסה בנקודה מסוימת. הצורה השונה שבה מכוונת התודעה את הזרימה של האנרגיה הפוטנציאלית תיצור אובייקטים שונים עם מאפיינים שונים. וזה כולל הכול – עלה, אבן, כוכב…אנחנו. מה שאומר שהכול הוא אנרגיה וחומר כשלעצמו אינו קיים. חומר קיים רק אם התודעה נותנת לו ערך ופירוש.
מה שחשוב להבין הוא שכל אחד מאיתנו, הוא תוצר של הזרימה של התודעה "הגדולה" בשדה של האנרגיה הפוטנציאלית, ואנו בעלי חלקיק של התודעה הזו. ואם נזכיר לעצמנו כי האנרגיה הפוטנציאלית הזו נמצאת במצב תמידי של רטט בקצב גבוה, אז כל דבר שנוצר ממנה הוא בעל תדר (frequency) מסוים, הניתן למדידה.
כאשר frequency (תדר) פה מתייחס לתדירות שבה חלקיקי המדיום/תווך (שדה של האנרגיה הפוטנציאלית) רוטטים בתנועת הלוך חזור, כתוצאה מהגל (זרם של כוונת יצירה ותשומת לב מצד התודעה) שעובר דרכם (2). תדר של גל נמדד כמספר של תנועות הלוך חזור של חלקיק המדיום לנקודת זמן ונמדד ב-Hertz (Hz), כאשר:
1 Hertz = 1 vibration/ second
חשוב לציין גם שכאשר הגל עובר דרך המדיום, כל חלקיק של המדיום רוטט באותו תדר, והתדר הזה הוא כמובן זהה לתדר של מקור הגל (2).
ועכשיו בואו נסכם וגם נקשר בין המודל האונטולוגי לבריאות (ואושר):
* העולם שמסביבנו וכל מה שנמצא בו (כולל אנחנו), למרות שנראה מוצק הוא בעצם לא, אלא מדובר באנרגיה. ואם נהיה מדויקים יותר מדובר בגלים עומדים** שאינם נהרסים (האובייקטים), בתוך ים של אנרגיה פוטנציאלית. לכל אובייקט יש תדר מסוים משלו שנמדד בהרץ (Hz).
* התדר שלנו אינו קבוע, אלא נקבע ע"י ממוצע של הרגשות והמחשבות שלנו – כאשר התדר הגבוה ביותר הוא של הרגש החיובי החזק ביותר (אהבה), והנמוך ביותר הוא של הרגש השלילי החזק ביותר (פחד)..ויש את מגוון הרגשות שביניהם (לדוגמה – שמחה, אושר, הודיה, הערכה אל מול עצב, ייאוש וכו').
תנסו להיזכר בתקופה הזו שהייתם מאוהבים (קשר רומנטי/ לידת תינוק או אפילו קבלת חתול בגיל 10 אחרי שנים של נדנוד להורים (true story)). אתם זוכרים את ההרגשה הזו של ריחוף באוויר? זה הזמן שהגוף שלכם היה בתדר גבוה מאוד, אולי אפילו גבוה ביותר – תדר של אהבה, וזה התדר שלמעשה "מגן" עלינו מפני מחלה או כל התרחשות שלילית אחרת (כלומר הסיכויים לכל התרחשות שלילית פוחתים).
* על מנת להיות בריאים ומאושרים עלינו לשמור על התדר שלנו גבוה ככל הניתן וזאת ע"י האמצעים הידועים כמו תזונה, פעילות גופנית, שהייה בטבע וכוי, אך לא פחות חשוב לשמור את הרגשות והמחשבות שלנו על הצד החיובי ולהימנע ככל הניתן מכל ביטוי של סטרס. הנושא הזה של שמירת תדר גבוה ככל הניתן הוא נושא בעל חשיבות עליונה, ועליו ארחיב בפוסט נפרד.
הערות:
*רטט (vibration) – תנועת הלוך חזור סביב נקודה קבועה.
** גל עומד (standing wave) – דפוס שנוצר ממפגש של גלים במרחב, כתלות בתדר ספציפי ובתזמון מושלם. הדפוס שנוצר בעקבת המפגש נראה כגל עומד שאינו מתקדם במרחב (2).
– רפרנס מספר 2 מהווה מקור מידע יוצא מן הכלל למי שרוצה להרחיב את הידע בנושא פיזיקה של גלים.
מקורות:
1. Levers, M.-J. D. Philosophical Paradigms, Grounded Theory, and Perspectives on Emergence. Sage Open. 2013, 3(4), 1-6. https://doi.org/10.1177/2158244013517243
2. Henderson, T. Pitch and Frequency. The Physics Classroom https://www.physicsclassroom.com/Class/sound/u11l2a.cfm#range (accessed 2024-11-29).
R blog 